191 פרק ה : התגבשות התודעה הציונית הדתית הרדיפה מתגלה בירושלים, עיר הקודש . בשנת 1951 נוסדה בה באופן רשמי הליגה למניעת כפייה דתית . על כך כתב : מסוכן מכולם [ גל של פעילות נגד היהדות הדתית ] הוא המאבק הפנימי המכוון לקעקע את בירת היהדות התורנית . הלב תוסס דם ממש למקרא דברי השיטנה וכל מיני הצהרות זדוניות . ההתנפלות העויינת הזאת המתנהלת בשצף קצף על ידי אלה הקוראים לעצמם "לוחמים בעד חופש המצפון", או "הליגה נגד כפיית הדת", עוברת כל גבול מוסרי ויוצאת מכל גדר-אנושי . כתבי-פלסתר אלה, הנפוצים גם בין הגוים, המשמיצים את שם האומה והמדינה ישארו לדראון 238 ולחרפה עולמית בהיסטוריה הישראלית . השיא איננו בהכרח בהקמת תנועה זו, שתבעה הפרדת הדת מהמדינה, אלא בעצם העובדה שהיא צומחת בירושלים . בעיני גלמן מדובר ביצור דמוני, שנועד לזרות אימה קיומית על הציוני הדתי . לנוכח תפיסות סוציאליסטיות ושמאלניות קיצוניות שנשמעו בציבור בתקופת ראשית המדינה חש הדתי הלאומי כמי שגבו אל הקיר . כתב גלמן : והשאלה המנקרת את המוח היא : האם כדאי היה לסבול מאות בשנים רדיפות וטביחות בגולה כדי להרביץ תרבות מתקדמת כזו במדינתנו המחודשת ? ...
אל הספר