יום קטנות: (א) דתיות

178 מרוממות לחרדה אין לאומיותינו כל-גויית ואין דתיותנו כל-גויית . אין דת ישראל ככל הדתות 182 ואינה מיועדת לכל העמים, היא קשורה לעם אחד ומיוחד, גוי אחד בארץ, היא דת משה וישראל . וזו, לכל הדעות, אינה מוציאה שום שטח משטחי החיים מתחומה ומרשותה [ . . . ] אף אין עניינה היחיד מישראל בלבד, אלא ישראל העם כולו, כיחידת-כלל . וכל שרואה את היהדות בהווייתה המיוחדת, בשוני העמוק שבה, המבדילה מכל העמים ומכל הדתות, אינו יכול להשלים עם הפרדת תחומים בישראל ועם ייחוד תחום נפרד לדת ישראל בישראל, תחום בין התחומים השונים של החיים, פרט מן הפרטים, שהוא עניינים הפרטי של 183 המשתייכים אליו . הוויכוח לא היה לגופו של עניין . ברנשטיין הציב תפיסה מנוגדת לסימון, וטען שהוא מסתמך על מתודה מוטעית . ייחודה של היהדות איננו מאפשר השוואה, גם לא לדגמים כלליים ומושאלים . היהדות כוללת כול, אין בה הפרדת תחומים, והיחיד נתפס ככל שהוא איבר בגוף הכולל של עם ישראל . סימון טען, שלאור השינויים המהותיים בחייו של העם יש לבחון מחדש את הדגמים הדתיים . ברנשטיין השיב, שהתורה איננה מתאימה את עצמה למציאות אלא המציאות צריכה להתאים את עצמה לתורה...  אל הספר