154 מרוממות לחרדה אותה מחדש והעניקה לה עוצמות שלא היו לה קודם . התודעה הציונית הדתית הציפה את סיפורי הגבורה מן העבר, כמו המכבים, כדי לתאר את הנס שאירע באופן פרדוקסלי דרך הטבע . הטרמינולוגיה הניסית הייתה מבחינה מסוימת השלמה לתיאור המשיחי של המאורעות ההיסטוריים . במידה רבה היא נתפסה כנותנת טעם לפרשנות המשיחית . מבחינת הציוני הדתי נפל דבר : מאז הקמת התנועה היה צריך להגן על דרכו שוב ושוב לנוכח ההאשמות של העולם החרדי, שכן האמונה המסורתית הייתה שהגאולה תבוא מגבוה, ועל כן אסורה היוזמה האנושית בגאולת העם . הטקטיקה שנקטה ההגות הציונית הדתית מאז רעיונותיו של הרב יצחק יעקב ריינס מייסדה הייתה לטעון, 86 ביחס למלחמת השחרור הטקטיקה שאלוהים נוכח בהיסטוריה ומניע אותה מתוכה . הייתה ליחס ממד ניסי מובהק, כביכול לא רק עם ישראל נלחם אלא הקב"ה אף הוא שותף פעיל בניצחון . ההנמקה של הרב ריינס נועדה לפייס את החרדים ; ההנמקה של ההוגים ביחס ליום העצמאות נועדה נגד המבקשים לחלֵן את ניצחון המלחמה . אווירת החילוּן של שלטון תנועת העבודה במדינה הצעירה, בין שהייתה מכוונת ובין שלא, איימה על התודעה הציונית הדתית . על כן הת...
אל הספר