134 מרוממות לחרדה נקודת הפתיחה של הציונות הדתית בעשור הראשון למדינה לא הייתה מזהירה כלל : הציונות הדתית לא תפסה עמדות מפתח בשלטון אף לא בחיי הרוח, בתקשורת או בצבא . המשרדים שקיבלו השרים שהיו שותפים ל"ברית ההיסטורית" עם תנועת העבודה לא היו מרכזיים ( הדתות, הדואר, הסעד ) , והשפעתם על עיצוב פניה הממשיים של המדינה הצעירה הייתה מוגבלת ביותר . אנשי הציונות הדתית ניהלו מאבקים על מתן חינוך הולם לעליות הגדולות בראשית המדינה אך במקרים רבים נכשלו, ולא תמיד היה בידם פתרון הולם לעולים הרבים . הם טיפחו חזון, החלו סוף סוף להשתמש בשברי דברים מתוך רעיונותיו מרוממי הנפש של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אולם היו חשדנים ומרירים כלפי אנשי תנועת העבודה, דאבו לנוכח החילון וחשו תסכול לנוכח ריחוקם ממוקדי העשייה . במיוחד זעמו על ההתרחקות ההולכת וגוברת של המציאות מהרעיונות הנשגבים ומהמשמעויות הנאצלות שתלו במדינה . אנו מבקשים לבחון את התודעה הציונית הדתית שהתהוותה בתקופה רבת תהפוכות זו . בכוונתנו לבחון כיצד הפנימו אנשי הציונות הדתית את המאורעות ואת מעמדם בציבוריות הישראלית . סוגיית העובדות ההיסטוריות חשובה ביותר, אך ל...
אל הספר