הוויכוח על חידוש הסנהדרין

112 מרוממות לחרדה ולבססן כהלכות קבועות במסגרת החוקתית הכוללת של ההלכה . על רקע צמיחתו של אתגר דתי לאומי רחב היקף במישור ההלכתי הדתי, במקביל להססנות וחולשה של הסמכויות הדתיות הקיימות, מובן מדוע עלתה האפשרות לחידוש הסנהדרין ואף עוררה תקווה בכל הנוגע לגיבוש אפשרי של חזון מדינת התורה . אביעזר רביצקי ציין בהתייחסו להגות המוקדמת של הראי"ה קוק, כי "תקוה גדולה מעין זו, לחידושן של הסנהדרין ושלשלת הסמיכה הרבנית, נקשרה זה מכבר בתולדות 87 התייחסותו החיוביתישראל עם ציפייה משיחית ועם מגמות משיחיות מוצהרות" . החד-משמעית של הראי"ה קוק לחידוש הסנהדרין נעלמה מעיניהם של המשתתפים בוויכוח בשנים שלאחר הקמת המדינה . הראי"ה קוק נסוג בהמשך מעמדתו על רקע אילוצי הסביבה שבה פעל והמגבלות שבהן נתקל בתהליכי הקמת הרבנות הראשית בראשית שנות העשרים . בשנת תש"ט עורר הרב יהודה ליב פישמן, מנהיג המזרחי ושר הדתות, את הרעיון 88 ההצעה עוררה הדים רבים וויכוח נרחב בציונות הדתית להקים מחדש את הסנהדרין . 89 התנהל בעיקרו עד לתשי"ג, אם כי הדיו נמשכו לאורך כל העשור הראשון למדינה . העמדות השונות שהוצגו במחנה הציוני הדתי בעד הרעיון ונג...  אל הספר