93 פרק ד : בין חזון לפרגמטיזם : עלייתו ודעיכתו של חזון מדינת התורה בר אילן מיצה את הדברים היטב : "מדינת ישראל "קפצה עלינו [ . . . ] בלי הכנה ראויה 18 לשמה" . עם התעוררות הדיון בחזון מדינת התורה עלו וצפו כל נושאי הדיון שעתידים להעסיק את הציונות הדתית גם בהמשך בהתייחסה לסוגיות דת ומדינה . אולם שני היבטים של ההתמודדות עם החזון בלטו במיוחד מעצם היותם בעלי משמעות והשלכות נרחבות על כל שאר הסוגיות . הסוגיה האחת נגעה לשאלה הכללית בדבר היחס הראוי בין תאוקרטיה לדמוקרטיה, והסוגיה האחרת נגעה לרבנות הראשית, אופני תפקודה וסמכויותיה . דמוקרטיה היא אידאולוגיה ושיטה פוליטית שתכליתה ליישם אידאולוגיה זו בתחום הציבורי . ביסוד הדמוקרטיה, בוודאי במובנה המערבי הליברלי, עומדים עקרונות השוויון, חירויות הפרט והאזרח וריבונות העם . השיטה הדמוקרטית מבטיחה את יישומה של האידאולוגיה בתהליכים מוסדרים של בחירות במועדים קבועים . ריבונות העם משתקפת באמצעות סמכות החקיקה הניתנת לרשות המחוקקת, הנבחרת על ידי כלל האזרחים . עולה מכאן שכל תביעה למימוש חזון מדינת התורה מעוררת את ההכרח להתייחס למכלול ההיבטים הנוגעים למשטר, במיוחד...
אל הספר