פרק ד: בין חזון לפרגמטיזם: עלייתו ודעיכתו של חזון מדינת התורה

90 מרוממות לחרדה יתר על כן : מעולם לא הייתה בהיסטוריה של עם ישראל "מדינת תורה" ובוודאי לא "מדינת הלכה" בפועל, וספק אם הדבר אפשרי . ולבסוף, נוצר הרושם כאילו מדינת ההלכה אינה מיושמת רק בגלל יחסי הכוחות הפוליטיים שבמסגרתם, כידוע, הדתיים לגווניהם הם מיעוט שאינו יכול ליישם את רעיונותיו . אין התייחסות לאפשרות שברעיון עצמו קיימת בעייתיות פנימית המעמידה בספק את יישומו בלי קשר בהכרח ליחסי הכוחות הפוליטיים . שאלת-יסוד מרכזית בהקשר זה היא : האם יש בהלכה בסיס שמאפשר לבעלי הסמכות ההלכתית התמודדות עם מציאות משתנה תוך שמירה על יסודותיה ? ההסכמה הכללית והעקרונית על כך שיכולת זו אכן קיימת משותפת לחוקרים והוגים בעלי גישות 4 מצד אחד 3 ואפרים אלימלך אורבך ( 1912 - 1991 ) מנוגדות לחלוטין, דוגמת מנחם אלון 6 מצד שני . המחלוקת העיקרית נוגעת לשאלת יכולתה 5 וגרשון ויילרוישעיהו ליבוביץ וסמכויותיה של ההלכה להתמודד עם התנאים המיוחדים החדשים של העולם המודרני ועם המציאות של מדינה יהודית ריבונית בתנאים אלה . ויילר מייצג את הקוטב האחד, בטענה שהפער בין ההלכה במתכונתה הקיימת ובין מציאות של מדינה ריבונית אינו ניתן לגישור...  אל הספר