88 מרוממות לחרדה השפעה על הציבוריות הישראלית פרגמטית חשש להיסחפות לפוליטיזציה של ( ורהפטיג, שפירא, אדמנית ) . הפועל המזרחי ופגיעה בביצועיות ( בן-נתן ) . כבר ציינו לעיל, שהאיחוד חב את קיומו במידה רבה לאווירת החרדה שאפיינה את היהדות הדתית לנוכח העובדה, שהמדינה הצעירה היא חילונית במובהק . היהודי הדתי חש נרדף בשל המדיניות האנטי-דתית שנקט השלטון, ומתוסכל לנוכח מה שפירש כהיעדר שוויון הזדמנויות . במיוחד בחברה פועלית מי שסירב לעבוד בשבתות ובחגים חש בעמדת נחיתות, ונעמוד על כך בהרחבה בפרק הבא . אולם המצוקה והחרדה אינן מספקות הסבר מלא לעמדות השונות בדיונים על האיחוד . לפיכך דרכה האידאולוגית של הציונות הדתית התנהלה על הפסים השמֵימיים והארציים בו בזמן . חשבונות פוליטיים ואידאולוגיים התרוצצו בצד הנמקות תאולוגיות מובהקות . התמונה הייתה מורכבת, שכן התאולוגי והאידאולוגי מתערבבים זה בזה, ומסורות ומורשות בנות עשורים עומדות במבחן . ראוי לציין כי הובאו דעות מייצגות באירוע האיחוד, אך היו כמובן התבטאויות נוספות שהופיעו בעיתונות הציונית הדתית של הזמן . בסופו של דבר התרחש האיחוד אף כי דגם מפלגת הסיעות השתמר . ...
אל הספר