74 מרוממות לחרדה כל עוד הפועל המזרחי הוא תנועה מובחנת, גם אם הוא שותף לעשייה הפוליטית הוא איננו מאבד את ערכיו ואת צביונו . לעומת זאת האיחוד יגרום לכך . בדבריו מתח בן-נתן ביקורת קשה על המזרחי : [ הפועל המזרחי ] בא למלא את העדרו של המזרחי, כמעט כליל, מן הפעילות המעשית בחיי הישוב [ . . . ] התביעה לצדק סוציאלי, לזכויות העובד, לחיים יצרניים כתנאי הכרחי לחיים בא"י, הדגל של פרנסה מיגיע כפיים, החתירה להתיישבות חקלאית שיתופית ושאיפה לחברה צודקת ושיוויונית – כל אלה לא היו קיימים בלקסיקון של המזרחי . נקודת המוצא היתה סוציאליסטית, תוך הדגשת הצד הדתי-מהותי של עם ישראל, ובאופן פראקטי : התנגדות למלחמת מעמדות, דרישה לבוררות חובה בסכסוכי עבודה במפעלים חיוניים, והופעה כגורם עצמאי בשוק העבודה – גם אם הופעה שכזו לא מצאה חן בעיני קברניטי ההסתדרות הכללית של העובדים . לכן הקמנו לשכות עבודה, ייסדנו מוסדות לעזרה הדדית והקמנו מפעלים כלכליים, פעלנו בכיבוש העבודה, בהגנה, בארגון עליה חלוצית ובלתי ליגלית והקמנו את ארגוני הנוער הדתי, התנועה החלוצית בני-עקיבא, ישיבות בני-עקיבא וארגון הספורט אליצור ומועצת פועלות . הכל...
אל הספר