70 מרוממות לחרדה הצעירה . ברנשטיין קרא לאיחוד מלא . "שלא יהא המיזוג אירגוני בלבד אלא אורגאני, 25 מיוסד ומבוסס על תמימות-דעים-ומעשים כאחת" . על כן האיחוד לא היה תוצאה של מיזוג בין שווים, אף לא מבחינה אידאולוגית . ברנשטיין גילה דעתו שהאיחוד משמעו הודאת המזרחי בטעותו . סוף סוף נגלה, שהפנייה לבורגנות הייתה אשליה עצמית . מעתה אין כאן איחוד של שתי סיעות אלא פשיטת רגל של המזרחי . ברנשטיין כתב ללא כחל וסרק : "המזרחי" מעולם לא היה "אזרחי" מעצם מהותו, מנקודת-הראות הרעיונית של הציונות הדתית . כל נסיונות שהיו בכיוון זה מצד מנהיגות המזרחי בארץ- ישראל בתקופה מסויימת לא עלו יפה, ועטרת "האזרחיות" לא הלמתו . ולעומת זאת צמחה, גדלה ועלתה יפה הנטיעה הצעירה שנסתעפה מתוכה של הציונות הדתית בדמות תבניתו של "הפועל המזרחי" . תנועת-עבודה זו אינה מארכסיסטית, כידוע, ובסיס רעיונה הסוציאלי הריהי, כאמור, ההשקפה הדתית המסורתית-הסוציאלית של תורת-ישראל . הוא הבסיס וזו התבנית ההולמים את כל תנועת הציונות הדתית בישראל, ומסביב למרכז זה צריכה לעמוד כל התנועה 26 בתפוצות כחטיבה אירגונית אחת ויחידה . ברנשטיין התעלם מהעובדה, שאנ...
אל הספר