46 מרוממות לחרדה במהלך שנת תש״י התנהלו דיונים קואליציוניים בעניין ניסוחו של חוק שעות עבודה ומנוחה . נציגי החזית הדתית ניסו להשיג את הסכמת נציגי המפלגות שאינן דתיות להתנות באופן מפורש בחוק שהיתרי עבודה בשבת יינתנו רק בהסכמת הרבנות הראשית . על רקע התנגדות המפלגות השותפות בקואליציה נוסחה הפשרה שהיתרים אלה יינתנו רק באישור ועדת שרים, שחבריה יהיו ראש הממשלה, שר העבודה ושר הדתות . בנסיבות הפוליטיות באותה תקופה מדובר בוועדה שבה יש רוב לא-דתי מול שר הדתות הדתי . בישיבת החזית הדתית שהתקיימה כעשרה ימים לפני העלאת החוק להצבעה הוצג 41 יש מכתב של הרב הרצוג, שבו זימן לביתו את נציגי החזית לדיון דחוף בסוגיה . לשים לב שהיוזמה לפגישה באה מהרב הרצוג . ניתן להבין מההתפתחויות, שההנהגה הפוליטית של הציונות הדתית, ברובה המכריע, התכוונה להתמודד עם סוגיית השבת מבלי להתייעץ בצורה שיטתית עם ההנהגה הדתית . למכתבו של הרב הרצוג צורפה בקשה מפורשת לא לקבל שום החלטה ולא לנקוט עמדה כלשהי עד להחלטת הרבנות . כפי שנראה מייד, הרב הרצוג חשש מתכניה של הפשרה שנוסחה . במילים אחרות : הפרגמטיזם הפוליטי בשאלות דתיות חרג במקרה זה מ...
אל הספר