חקיקה דתית – בין חזון לפרגמטיזם

38 מרוממות לחרדה 6 על כל אלה נוספת עובדת היסוד החוקתיתמתקבלת באופן חלקי ומקוטע בלבד . שחוקי הכנסת כפופים לפרשנותם של בתי המשפט, והם עשויים לפרש אותם בשונה 7 לחלוטין מהכוונה המקורית של ההלכה באותו נושא . אחת משאלות היסוד הנוגעת במישרין בסוגיית החקיקה הדתית היא, כיצד נתפס היחס בין חקיקה זו ובין חזון מדינת התורה שהיה מוקד לדיונים ולוויכוחים רבים 8 האם אכן הפעילות במערכת הפוליטיתבשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה : נתפסת כמכוונת להגשמה הדרגתית של חזון מדינת התורה, כפי שמקובל לחשוב וכפי שנפוץ בשיח הציבורי והמחקרי כאחד, או שמא מדובר דווקא בפשרות שמשמעותן ויתור על החזון ? להלן יובהר שהתומכים בהפיכת חזון מדינת התורה למצע קונקרטי ראו בפעילות הפוליטית שנשאה אופי פרגמטי משום נטישה וויתור על החזון . בוועידות התנועה הציונית הדתית שהתקיימו במחצית השנייה של 1949 התנהל ויכוח פנימי על היחס שבין חזון מדינת התורה ובין אסטרטגיית הפרגמטיזם הפוליטי . הוויכוח התנהל בעיקר לאחר דבריו של השר חיים משה שפירא שפתחו את החלק 9 בנאומיו הציג את תפיסותיו העיקריות באשר למצבהמעשי של שתי הוועידות . החברתי הפוליטי במדינה ולאפ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן