17 פרק א : פוליטיקה הסדרית : מסגרת היסטורית ומושגית השונים, וכל זאת בזמן שהמנהיגות הפוליטית חייבת להגמיש את עמדותיה לנוכח 13 האילוצים . בציונות הדתית התפתחה במישור הרעיוני העקרוני אידאולוגיה הרואה ברבנות הראשית סמכות דתית בכל תחומי העשייה . כפי שנראה בהמשך, על רקע זה הופנו לרבנות התביעות להתמודד רעיונית ומעשית עם חזון מדינת התורה . אולם מעצם היותה תנועה פוליטית מודרנית מעולם לא התבססה בתנועה התפיסה שיש לפנות אל הרבנים בכל עניין ונושא . במישור המעשי ניכרו מגמות לצמצם את סמכות המנהיגות הדתית לתחום ההלכתי הדתי המוגדר, לצד עצמאות וחופש החלטה למנהיגות הפוליטית בתחומים הציבוריים שאינם הלכתיים מובהקים . הקוד החברתי המתואר במונח דעת תורה במשמעותו הרחבה וכפי שהתפתח במחנה החרדי לא היה מקובל על מרבית אנשי הציונות הדתית . מושג זה אינו חדש במסורת הדתית, אולם במהלך המאה העשרים התרחבה משמעותו מאוד . ממושג מצומצם שהתייחס לפסיקת הלכה נהפכה "דעת התורה" לקוד חברתי-דתי הנושא 14 מאחורי המושג עומדת התופעה מטענים דתיים, תרבותיים וחברתיים רבי חשיבות . שבמסגרתה ניתנת לגדולי הדור סמכות נרחבת לא רק בענייני הלכה ...
אל הספר