113 יהודים, רומנים וזרים בחלוקה לענפי פרנסה ספר למסחר והושקעו מאמצים ב"רומניזציה" של המסחר, מי שהייתה בידיהם האפשרות העדיפו לפנות למשרות ממשלתיות ולהתרחק ממסחר . 15 התנאים האובייקטיביים החדשים שהתפתחו במהירות בנסיכויות ולכיה ומולדביה עם פתיחתן למסחר הבין-לאומי לאחר הסכם אדריאנופול, על רקע משק הרגאט הנחשל והמיושן, הפכו אותן בבת אחת למקור משיכה ולקרקע פורייה לפעילות מסחרית וממונית ענפה . בנסיבות החדשות נזקק השוק הרומני המקומי, הפיאודלי כמעט, ל"אנשי-ביניים" שיגשרו ויתווכו בין שכבות העילית לבין האוכלוסייה הכפרית ובין האיכר לבין השוק העירוני, שניצבו בפער תהומי זה מזה . קשרים אלה נהפכו במרוצת הזמן לחיוניים ביותר . במקביל נולד הצורך לייסד ולחזק את הקשרים עם גורמים משקיים מחוץ למדינה . ההשערה היא שהמהגרים היהודים הושפעו במידה מכרעת מן האפשרויות הכלכליות החדשות, ועד-מהרה — בהתאמה לעקרונות המבנה הכלכלי של מיעוט, המתפקד לעיתים כגורם-ביניים 16 — החלו למלא תפקיד מקשר ומתווך בין משק הרגאט הקדם-קפיטליסטי הירוד לבין משקי המערב המתקדמים, באמצעות פעילותם כיצואנים של התוצרת החקלאית, המחצבים והמינרלים ( א...
אל הספר