העידן הבין- לאומי : יחסים בין- לאומיים בתקופת אל- עמארנה המורחבת 198 היו ״שטחי הפקר״ ( “no man’s lands” ) , אשר תִפקדו כאזורי-חיץ ( buffer zones ) בין ״שטחי השיפוט״ המעשיים בלשון ימינו . לבאיה הצליח להביא את ממלכתו לרמת אינטגרציה גבוהה, וייתכן שהקים בה מִנהל מרכזי אשר הפך את הטריטוריה הנזכרת ליחידה אחת מבחינה חברתית ופוליטית ; לבאיה אף משך לצידו וזאת כאשר הוא שלט על מרכזים עירוניים ויסודות נוודיים . 11 מן המפורסמות הוא שגזר סייעה למצרים 10 וגת-פדלה . גת-כרמלאת שליטי גזר, 12 נראה כי לאבטח את שתי נקודות השלטון המצרי בדרום מישור החוף, עזה ויפו . מלבד העוצמה הצבאית, העניקה הברית ללבאיה את הכושר לשלוט על פרשת הדרכים שהוליכה מהשרון לשכם, כלומר הדרך שהוליכה מהדרום ועלתה דרך מעלה בית חורון לכיוון גב ההר . כמו כן הוא זכה בשליטה על קטע מדרך האורך הבין-לאומית המערבית 1 מיפו עד לנחל התנינים . במקביל לניסיון ההתפשטות מערבה פנה לבאיה להרחיב את ממלכתו בכיוון צפון . שם היה היעד עמק יזרעאל . העיר המרכזית של העמק, מגידו, חלשה על צומת דרכים חשוב . במקום התפצלה דרך האורך הבין-לאומית המערבית לשני סעיפי המש...
אל הספר