70 קאתלין כץ גם אדון קולומפאר ( Kolompár ) היה בבוכנוואלד לאחר שהועבר פעמים רבות ממחנה ריכוז אחד למשנהו : אספו אותנו, את כולנו, מזאלאאֶגרסג ( Zalaegerszeg ) [ . . . ] אבא שלי, אימא שלי, והיינו ארבעה אחים, את כולם לקחו [ . . . ] הייתי בן שמונה – עשרה . לקחו אותנו לקומארום . שם היינו שבועיים, משם לקחו אותנו לגרמניה, לדכאו [ … ] הגענו לדכאו . זהב שהיה עלינו, או שעון, הורידו מאתנו . גילחו אותנו לקרחת, נתנו בגד עם פסים, וקדימה, לתוך המחנה . משם לקחו אותי להמבורג, עיר נמל, שם עבדתי בבית חרושת למטוסים [ … ] הייתי גם במאוטהאוזן . שם עבדתי בפסי הרכבת . עבדנו כמה שיכולנו . מי שהעבודה שלו לא מצאה חן בעיני חיילי האס – אס, הרי היו שם לידנו חיילים . הוא הוציא את הכובע שלו, החביא, אמר "לך תביא ! ", הלך המסכן להביא, פוף ! ירה בו למוות ! גם מי שלא החזיק טוב את המקוש או את האת . כזה עולם זה היה [ . . . ] אחר כך לקחו אותי לבוכנוואלד . שם בנינו צריפים, לעוד אסירים, שיהיה להם מקום . היינו מלאים כינים והכול, את יודעת . היו מיטות קומות, ארבע קומות, חמישה – שישה שכבנו במיטה אחת . עד הבוקר כבר החדר היה מלא מתי...
אל הספר