רפורמה / שדה 218 במגבלות על פיתוח ונועדו להציב גבולות ליוזמה הפרטית . הן נוסחו מתוך רוח של חשש, שאם רק יאפשרו ליזמים לעשות כרצונם, הם ייצרו תוהו-ובוהו ויובילו למצב שלילי ביותר [ . . . ] מעט מאוד נעשה בכיוון של תכנון חיובי . את המונח תכנון חיובי אני מבין כתמונה מודעת של פיתוח לצורכי בנייה, מתוך מאמץ קהילתי שהממשלה או העיריות מאפשרות ומעודדות, ואשר מתוכנן ליצור סביבה פיזית מהסוג החיוני בעינינו לרווחתנו החברתית והאישית . 1 חזון זה של "תכנון חיובי", אף על פי שבמובנים רבים הוא נשמע עדכני, נהגה כבר לפני שבעים שנה על ידי יעקב שיפמן ( לימים בן סירה ) , מי שהיה המהנדס העירוני של תל אביב במשך שני עשורים, מ- 1930 עד ,1950 ומילא תפקיד מרכזי בתכנונה ובפיתוחה . שיפמן נשא את דבריו ב- ,1941 במסגרת הרצאה בכינוס המהנדסים העירוניים בארץ ישראל המנדטורית . בהרצאה זו התווה שיפמן עקרונות לרפורמה מעמיקה שנדרשה, לדעתו, במערכת התכנון דאז, בעקבות הניסיון המצטבר של כעשרים שנות פיתוח עירוני מודרני בארץ ולאור הציפיות לתנופת פיתוח חסרת תקדים עם סיום מלחמת העולם השנייה . שיפמן מנה כמה היבטים שעמם תצטרך להתמודד הרפורמ...
אל הספר