79 אמנות והסייברספייס כמעט אינם נחשפים אליה, לבין הייצוג המידי וה"ערוך" שלה בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונות . חוויית העולם אינה מבוססת על התנסות ממשית אלא על נקודת מבט משותפת ואחידה, שעוצבה על ידי "חלון" ( מסך ) המדיה האלקטרונית ההמונית הנשלטת ונערכת הן על ידי רשתות גלובליות והן על ידי הצרכן הבודד . פועל יוצא מכך הוא שאין לסמוך עוד על דימוי כמייצג אמיתי של המרחב והזמן המכני . כדברי בודריאר : כל עובדה, כל פעולה פוליטית, היסטורית ותרבותית, מקבלת את משקלה מכלי תקשורת בעלי אנרגיה קינטית . כוח זה מטיל לנצח כל דבר מחוץ למרחב הטבעי שלו, מעביר אותו למרחב – על, שם הוא מאבד כל משמעות, מכיוון שלעולם לא יחזור לתחומו הטבעי . 142 אמן המדיה, וכך גם הצרכן, הופך לשאמאן בהתנהלותו הבו – זמנית, חסרת המאמץ . בשני שדות חוויה, הממשי והקיברנטי, הוא חווה 143 המידע בו – זמנית מציאות פנימית ומציאות נגלית של העולם . בסייברספייס הופך לווירוס אלקטרוני המתפשט במהירות האור, תוך כדי כך שהוא מדביק את כל יושביו . כתוצאה מכך הם זוכים 144 לאותם החזיונות בהביטם אל העולם . האמנית שרי לוין, שהוזכרה לעיל, מצלמת ומנכסת יצירות 145 ט...
אל הספר