637 בשתיקתו, לא האשים את זולתו, וכך שמר על כבודו העצמי ועל הרמה המוסרית שקבע לעצמו� מביתו לא יצא אלא לטיפולים רפואיים, לאזכרה השנתית על קבר רעייתו בהר הזיתים ( חוץ מיום השנה הראשון לפטירתה ) , ופעם אחת אף יצא לחתונת נכדתו� הוא קיבל בביתו מבקרים מעטים בלבד, ולרוב המכתבים שהגיעו אליו השיב בעזרת קדישאי תשובה סתמית ודברי תודה� היו כמה יוצאים מן הכלל� כשפנתה אליו הוועדה המארגנת של עצרת לוחמי אצ"ל ולח"י לציון מלאות ארבעים שנה לתנועת המרי העברי, כתב לבאי העצרת מכתב לבבי ( תעודה 190 ) , העלה על נס את זכר הנופלים והסביר את שיקוליו בהחלטתו שלא להסכים להפוגה במלחמה בשלטון הבריטי 5 בארץ-ישראל 'עד סילוקו'� בתשובה לפניית הרמטכ"ל לשעבר וחבר הכנסת מסיעת 'המערך' מרדכי גור, כתב בגין דברים קצרים על החלטותיה של ממשלת הליכוד הלאומי במלחמת ששת הימים בנוגע לירושלים ( תעודה 191 ) , ובהם תיאר את המהלך שיזם עם השר יגאל אלון לשחרור ירושלים ולאיחודה� הוא ציין שבספר שתכנן לכתוב היה מאריך יותר בעניין זה, ובמיוחד בנוגע להקדמת הכניסה לעיר העתיקה בטרם תחליט מועצת 6 הביטחון על הפסקת אש� במלחמת המפרץ ( ראשית 1991 ) הותק...
אל הספר