195 62 . דברים בישיבת הכנסת ירושלים, ג' באדר א' תש"ל, 9 בפברואר 1970 אדוני היושב ראש, בדיון הנשנה הזה, אחרי תריסר שנים — הפעם בכיוון ההפוך — אייחד את דבריי מעיקרם לשלושה נושאים : לאום ואזרחות ; לאום ודת ; והיכן כופין ? רק חוסר ידיעה אמתי ומדהים, או מלאכותי ומטעה, יכול לשמש מקור לטענה לפיה אם נדרש אזרח במדינה חופשית ודמוקרטית להודיע עם איזה לאום הוא נמנה, הרי יש ברישום כזה פגיעה בשוויון הזכויות בין תושבים ואזרחים� טענה עוד יותר מוזרה היא, לפיה אם אין דרישה לרשום את הלאום, סימן קִדמה הוא� אין שחר לשתי טענות אלו� במדינה דמוקרטית וחופשית יכולים להיות אזרחים בני לאומים שונים, וכולם שווים בפני החוק ; ולכולם אותן הזכויות� אנו מכירים לא רק בלאום היהודי� אנו מכירים בלאום הערבי� אנו מכירים בלאום הדרוזי� אנו מוכנים להכיר בכל בן לאום אחר שיישב עמנו כתושב, או שיתאזרח בינינו כחוק� על הלאום הדרוזי אספר משהו אופייני� לפני שנים מספר הופיעה לפני ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת — בה הייתי חבר — משלחת מטעם הדרוזים הצעירים, שהיו לה טענות כנגד השייכים והקאדים� שמענו את אנשי המשלחת באוזן קשבת� אחד מחברי המשלח...
אל הספר