יח. התנגדות לכינון יחסים דיפלומטיים עם גרמניה

144 על אף ההתפתחויות המדיניות שעמדו ברקע ההחלטה נשא בגין בכנסת נאום חריף נגד קשירת היחסים, אך בלי פולמוס אישי ( תעודה 47 ) � דבריו נשמעו בקשב, כמעט בלי קריאות ביניים� לוז טיעונו היה מוסרי : 'שבר בת עמנו עודנו בעצמותינו, בנפשותינו, בכל ישותנו [ - ] רק עשרים שנה חלפו מאז, וכבר מחליטה הממשלה של מדינת היהודים להחליף שגרירים עם מדינת הגרמנים ? '� שגריר גרמניה בישראל, אמר, ייצג גם את חברי המפלגה הנאצית, את הס"ס, את יצרני הכבשנים ומפעיליהם, את יצרני הגז ששימש להשמדת היהודים, אותם ואת השרים והשופטים בגרמניה המערבית שהיו נאצים בימי הרייך השלישי� בסיום דבריו הציע לערוך משאל עם 'על שאלה גורלית, היסטורית, מוסרית, מדינית, ביטחונית, חסרת תקדים, סגולית מיוחדת במינה זו', והביע ביטחון בצדקת עמדתו, עמדת המיעוט בכנסת� ראוי לציין כי עברו של השגריר הגרמני הראשון, רולף פאולס, קצין לשעבר בוורמכט ובעל עיטור גבורה גרמני, היה נימוק נוסף למתנגדים לכינון היחסים הדיפלומטיים� סגנון הדיון המאופק אפיין את מתינות הפולמוס בין מפא"י לחרות בתקופת ממשלת אשכול, והוא השפיע גם על התנהגות הציבור� שגריר גרמניה המערבית הגיש את ...  אל הספר