106 33 . אל שמשון יוניצ'מן יוהנסבורג, 22 בנובמבר 1953 שמשון היקר, תודה על מכתבך ; צר לי, אך על תוכנו לא אוכל להודות� אני עובד כאן עבודת פרך של ממש, ימים כלילות� אינני מתאונן על 'עייפות', אך נדמה לי כי זכותי להציג לידידיי בארץ את אחת משתי הדרישות הבאות : או להורות לי לשוב ללא דיחוי נוסף, כדי להציג לי את 'שאלות הנצח' ולקבל ממני תשובה, מספקת או אף בלתי מספקת, או — לתת לי לסיים את המלאכה, אשר קשה ממנה לא ידעתי� ממרחקים לא אוכל להשיב לשום 'שאלת נצח'� הודעתי על כך בטרם יצאתי את הארץ למסע זה ; אני מודיע על כך לפני כל נסיעה בהוסיפי כי כל החלטה שלכם תהיה תמיד החלטתי, אך שום החלטה שלי או דעה שלי אינה חייבת ואינה יכולה להיות, כל עוד אני במרחקים, החלטתכם או דעתכם� לא השמעתי ססמה : 'ממשלה בלי צ'מברליינים וסוכנים זרים'� דיברתי ביוהנסבורג על המצב בארץ ואמרתי כי לעת סכנה חייב העם להתלכד, אך חוק היסטורי וכלל מוסרי הוא כי הצ'מברליינים, לאחר שהמיטו אסון, חייבים ללכת� מה רע בססמה כזו ? האין בזה צדק ? בינתיים צ'מברליין אחד החליט, לפי שעה, ללכת� אני יודע, כי הוא עצמו וחסידיו חושבים אותו דווקא 'לצ'רצ'יל'� יב...
אל הספר