צ'יף אינדיאני 141 חברים, נקראתם הנה מכל קצוות קנדה, אפילו מצפון למפרץ ג'ורג'ן . 125 רחוקים אתם מהבית, מהאישה ומהילדים, אך הנסיבות מצדיקות את נוכחותכם כאן . אחים וצ'יפים יקרים, העמקתי במחשבות על מצבנו הנוכחי ועל העתיד הנשקף לילדנו ולנו . למדתי את המצב ביסודיות ומתוך דאגה להגיע לידע אמִתי על הדרך שראוי לנו לבחור כדי להבטיח לנו ולצאצאינו, ואף לשכנינו, שלום, בריאות, אושר ותועלת . טובת בני אוג'יבווה ובני אוטווה יקרה ללִבי, הרבה לילות ללא שינה ושעות ארוכות של דאגה ידעתי למענם . בני אומות אלה, גאה אני לומר, הם אחיי . הם עצם מעצמי, ולמענם בעת הצורך ובשמחה, אקריב כל שיידרש . אחים, רואים אתם את לִבי ( כאן הניף נייר לבן, המסמל את הלב הטהור ) . לוחמים וצ'יפים יקרים ! התבוננתי מעבר לאוהליכם ברחבי קנדה והגעתי למסקנה שהקרקע בוערת תחת רגליכם : שכנכם הלבנים מציתים אש סביבכם ( כלומר, מבארים את היערות ) . אחת המטרות שבשבילה נתכנסנו כולנו כאן היא לחשוב על תוכנית שתאפשר לכולנו לחיות יחד, להפוך לעם מאושר, כך שהאש הדועכת לא תכבה ( שהאומה לא תוכחד ) אלא תתלקח במקום אחד שבו יבורכו ילדינו . אחים, חלקכם חיים על ...
אל הספר