ג'ורג' קופוויי 48 ותמיד שמרו על האדמות שכבשו . שבט הסאקסה 28 ניסה לגרש אותם — בכוח, באומץ ובערמומיות — מהחוף הדרומי של ימת סופירייר . בני היורון אספו את לוחמיהם כדי להתמודד עם התקפות בני האוג'יבווה . סירות המלחמה שלהם יצאו נגד בני האוג'יבווה פעם אך הם נאלצו לסגת ; הם ברחו וחיפשו הגנה אצל בני השאווני . 29 קריאות הקרב שצלצלו פעם סביב חופי לייק יורון דעכו ונעלמו במי סאנדסקי . 30 הזרועות שהניפו את אלות המלחמה התפזרו על הארץ, הם שילמו על הפרת הסכמי עבר והטבח בשפך הנהר הצרפתי . בני האירקווה, 31 ששמם לבדו הטיל אימה על הכול, ניסו לבדוק את כוחנו אחרי שהבסנו את בני היורון . קריאות הקרב שלהם הדהדו מעל האזורים הקודרים של האדמה הכבושה, אך גורלם היה דומה . הם חמקו כמרגלים עד לַה פוינט, 32 בדרום ימת סופירייר ; צבאם לא הרחיק מעבר לקֶה-ווה-או-נון, 33 באזורי הנחושת . כאן נטבחו בהמוניהם, נפלו עם סירותיהם באחד המעברים הצרים בחפשם דרך מעבר, בערך ארבעה עשר מיילים ממפרץ אונְס . 34 לאחר ניסיונות כושלים אלה לגרש את בני האוג'יבווה מאדמותיהם היו עוד קרבות רבים, באזור הקרוי היום קנדה מערב ; אך גם במקרים אלה ספג ה...
אל הספר