צ'יף אינדיאני 25 בחורים גדולים ; לחצנו ידיים : הם קיבלו אותנו בידידות . אבי החליט לקחת מהם הכול, אם נשיג אותם . אחרי שהגישו לנו ארוחה טובה של בּונֶה מבושל, צעד אבי מעבר למדורה, קרע ופתח לרווחה שתי חבילות של פרוות בונה : "יש רק מנהג אחד בינינו, והוא ידוע לכול ; נהר זה, וכל שבו, שייך לי : טיפסתי בעקבותיכם במעלה הנהר, ואתם כנראה הרגתם כל מה שמצאתם לפניכם . זה שלי, וזה שלי'" אמר אבי ונגע בקת הטומהוק בכל אחת מהחבילות שהכילו עורות של בּונֶה, לוטְרה ומוסקרט . ציפיתי בכל רגע לראות את אבי מוטל ארצה במכת טומהוק, אך איש לא העז לגעת בו . הוא ספר את העורות ואחר כך זרק אותם אלינו, מעבר למדורה . אז נשנה הדבר עם הרובים ; רק רובה אחד השאיר להם, להשתמש בו בדרכם הביתה . הוא דיבר אליהם בעזרת סימנים וציווה עליהם, כמאמר הספנים, "להרים עוגן ולמהר ולהפליג" . הם עזבו ואנו השתלטנו על הוויגוום הארעי שהם בנו . מעולם לא ראינו אותם יותר בשטח הציד שלנו, למרות שכמה מהם כן שבו לשם . אבי היה תמיד נדיב וחם אלי, בייחוד לאחר מותו של אחי, שנהרג מפליטת כדור רובה שעבר דרך זרועו, סדק אותה והיא נמקה וגרמה למותו . הוא האמין בכו...
אל הספר