(עדיין) זורקת כמו ילדה

64 טלילה קוש זוהר את רגליה, שנשארות אחת ליד השנייה . כל מה שהיא עושה כדי להתכונן לתנועת הזריקה הוא להרים את הזרוע הימנית שלה קדימה, למצב אופקי, וכופפת את האמה שלה לאחור [ . . . ] , הכדור משוחרר ללא כוח, מהירות או מטרה מדויקת [ . . . ] . ילד באותו גיל [ . . . ] מותח את הזרוע הימנית שלו הצידה ולאחור, מסובב את אמה, מסובב ומכופף את הגו, ומניע את כף הרגל הימנית לאחור . מהעמדה הזאת הוא יכול לתמוך בזריקה שלו בכל הכוח של יכולתו התנועתית [ . . . ] . הכדור נזרק מהיד עם תאוצה משמעותית, הוא 4 נע לכיוון המטרה בעקומה שטוחה וארוכה . ״ שטראוס מתאר את התנועתיות הנשית במונחים שליליים כמו “מהוססת״, “מאופקת״, “מקוטעת״ ו״מוגבלת״ . לטענתו, הבדלים אלה בין הבנות לבנים מופיעים כבר בגיל צעיר מאוד, ואינם נובעים מסיבה גופנית כלשהי ( למשל, התפתחות גופנית-מינית של הנערה ) , אלא מהמהות הנשית . בנות זורקות כדור אחרת מבנים כיוון שהן “נשיות״ . יאנג מסכימה כי “בצורה אופיינית, הגוף הנשי אינו עושה שימוש מלא ביכולותיו, לא בפוטנציאל המלא של גודלו וכוחו הפיסיים ולא בכלל המיומנויות ויכולות התיאום שזמינים עבורו״ ( עמ‘ 148 ) . ...  אל הספר