358 | נהירין לנו שבילין דהודו / שמעון לב המרד של החלוצים בתרבות הגלות היהודית ותפיסתם את עצמם כיהודים חדשים, כפלאחים, לא רק שלא הרחיק את החלוץ העברי מזהותו כיהודי, אלא 816 לכן היתה הקִרבהאף אפשר לו למצוא מחדש את תמצית זהותו בארץ ישראל . שחש החלוץ הציוני "השב לארצו האסיאתית" ומחפש את שורשיו הקדומים לשירתו ולדמותו של טאגור מ"ארץ הקדם" המתעוררת, כפי שכונתה הודו . קרבה זו אפשרה לראות בטאגור דמות המשתלבת בתהליך בניית הזהות האסיאתית החדשה בציון . בניגוד לעמדותיו הקיצוניות של גנדהי השוללות את התרבות המערבית, מתינותו של טאגור ומסריו האוניברסליים ועם זאת המדגישים את תרבותה של אסיה אפשרו לזרמים שונים לחוש הזדהות וקרבה לרעיונותיו . דוגמה מובהקת לכך אפשר למצוא בדמותה של שלומית פְלַאוּם, הגננת העברייה, שנחשבה ביישוב העברי ברת סמכא בכל הקשור לתרבות הודו, כי היתה הארץ - ישראלית היחידה ( גם בן הגברים ) ששהתה תקופה ממושכת בהודו והיתה לה היכרות אישית ומעמיקה עם טאגור ואף נפגשה עם גנדהי . שלומית פלאום נולדה ב - 1893 בקובנה למשפחה בורגנית אמידה . אביה היה פעיל ציוני שהעריץ את הרצל והמשפחה עברה לפוֹנוֹביץ'...
אל הספר