3. "ניב הנפש בנגינתו המוחלטת", פרישמן וטאגור

חלק שלישי : בין הודו לציון — המפגש הפוליטי | 355 והשני הוא שירו המתריס והידוע — "ברהמה", שבו האלוהים היהודי מוחלף 806 בברהמה, ופורסם ב"הצפירה" ב - 1919 . העובדה שיצירותיו של טאגור תורגמו לעברית באינטנסיביות כבר בשלב כה מוקדם, ראויה לציון . יש לציין שפרישמן אמנם היה הבולט במתרגמים אך תרגומים בודדים ביידיש הופיעו לפניו וכן תרגומים של מתרגם אלמוני בשם 807 הספרותי י . עדלמי . יחסו של פרישמן לציונות היה ביקורתי ומטרתו בתרגומיו לא היתה לאומית אלא ספרותית בלבד . פרישמן שאף לשחרר את הספרות העברית מהיותה מכשיר אידאולוגי או אמצעי להשכלת ההמון וטען שיש להתייחס ליצירה רק על פי ערכה האסתטי . לפיכך תרגם יצירות הקרובות ללבו מספרות העולם המעידות הן על קרבה לרומנטיקה המסורתית והן לזרמיה החדשים, כמו ספרותם של אלכסנדר פושקין, פרידריך ניטשה, ג'ורג' ביירון, גורג' אליוט, היינריך היינה, טאגור ואחרים . כפי שכותב חוקר הספרות גרשון שקד, פרישמן תרגם רק משוררים הקרובים אליו בהשקפת עולמם הכללית והאמנותית, כחלק ממטרותיו הלאומיות - תרבותיות של 808 קירוב הספרות העברית לעולם הספרותי של אירופה . הסופר יעקב פיכמן העיד ע...  אל הספר
הוצאת גמא