346 | נהירין לנו שבילין דהודו / שמעון לב ההתעניינות בהודו בעולם היהודי התחילה עוד קודם לכן עם הופעתו המטאורית של רבינדרנאת טאגור על במת הספרות העולמית לאחר זכייתו הסנסציונית בפרס נובל לספרות ב - 1913 . טאגור התקבל בעולם היהודי וביישוב העברי בהתלהבות ובתחושת הזדהות וקרבה שתאמה את רוח "תחיית המזרח" . המשורר ההודי נתפס "כנביא אסיאתי" המגשר בין התרבות הקדומה המפוארת לתחייה לאומית . לאחר ירידת קרנו של טאגור, עלה שמו של גנדהי בתודעה העולמית וביישוב העברי כמנהיג וקדוש המייצג את התחייה הלאומית ההודית . אולם לא היה אפשר לחוש כלפי גנדהי את אותה הזדהות עם יצירתו האוניברסלית והאידאליסטית של טאגור . היחס אל גנדהי שהחל בסקרנות ובהשתאות מאותו "קדוש", המציב אלטרנטיבה לפוליטיקה המערבית, הסתיים במפח הנפש לאחר הצהרתו " היהודים " . בשני הפרקים הבאים אבחן את היחס בעולם היהודי באירופה וביישוב אל טאגור "הנביא" שדרכו הודו יוצגה בעולם היהודי ונמשכה על פני שנים רבות ולאחר מכן את היחס אל גנדהי . ר' בנימין תיאר בלשונו התלמודית את הידע הרב על הנעשה בהודו ואת העניין שזה עורר ביישוב העברי, מתוך הבנה שישנם קווי דמיון...
אל הספר