חלק שלישי : בין הודו לציון — המפגש הפוליטי | 337 בתקופת דרום אפריקה, המונח "סאטיגרהה", שאפשר לתרגמו כ"אחיזה איתנה 763 בַּאמת על ידי עוצמת הנפש" . ההבדל בין סאטיגרהה ובין קידוש השם עומד על היחס של חיוב החיים בעולם היהודי אל מול ההודי . במסורת ההודית המטרה היא להפסיק את המעגל הקרמתי הנמשך של חיים ומוות על ידי הגעה ל"מוקשה" ( moksha ) — השחרור מסבל . החיים מבוססים על סבל קיומי וסבל זה מתבטא בשרשרת בלתי פוסקת של מוות ולידה מחדש . גנדהי שִכלל את היעדר הפחד למות לכדי בוז למוות והדבר אִפשר לו להשתמש בו כנשק פוליטי - דתי רב עוצמה . לפיכך, לשיטתו יכול היה לצפות ממאות אלפי בני אדם להקריב את עצמם למען עיקרון נעלה יותר . ביהדות, חובת קידוש השם קיימת במקור רק לגבי שלוש מצוות "לא תעשה" 764 את כל של "ייהרג ואל יעבור" — גילוי עריות, עבודה זרה ושפיכות דמים . המצוות האחרות מותר להפר מפאת קדושת החיים . הערך המקראי של חיוב החיים מופיע בפסוקים "רק הישמר לך ושמור נפשך מאוד" ובפסוק "ונשמרתם מאוד 765 את הפסוק מספר "ויקרא" "ושמרתם את חוקתי ואת משפטי אשר לנפשותיכם" . 766 החובה יעשה אתם אדם וחי בהם" דורשים חז"ל ...
אל הספר