14. ועידת עמי אסיה 1947 — המאמץ האחרון

306 | נהירין לנו שבילין דהודו / שמעון לב חבס שלחה רשימות לעיתון "דבר" שאחר כך פורסמו בספר שלה ושל דוד הכהן, עשרים . יום . בהודו . כמו בהכנת המונוגרפיה שנשלחה לגנדהי בעת ביקורו של קלנבאך ב - ,1937 גם לוועידה זו הוכן מסמך מיוחד על השאיפות הלאומיות של התנועה הציונית . המסמך על עשרת עמודיו תיאר את הזיקה ההיסטורית של העם לארצו, את התפשטות האנטישמיות באירופה, רדיפות היהודים ורציחתם של שישה מיליון היהודים בשואה . המילים "ציונות" ו"הצהרת בלפור" כלל לא הזוכרו, מפאת הקישור הברור לאימפריאליזם הבריטי . בנאום הברכה שנשא ברגמן עם פתיחת הוועידה אירע מה שכונה "האינצידנט הארצישראלי" . ברגמן דיבר על מקומו ההיסטורי של עם ישראל באסיה, על מצבו של העם היהודי הנרדף ועל בעייתו הלאומית המיוחדת . ברוח עמדותיו המתונות הדגיש את התקווה למציאת פתרון לטובת כולם . נהרו עצמו לא נכח באולם בעת שברגמן דיבר, אך כשחזר נענה לדרישת המשלחת המצרית בראשות כרימה אל סעיד ואיפשר לה להגיב על דבריו של ברגמן . הנציגה המצרית מחתה ותקפה בחריפות את האופציה של מדינה יהודית ואמרה : "אין אנו רוצים שהאירופאים השמים הללו יבוא לארץ בחסות האנג...  אל הספר
הוצאת גמא