חלק שלישי : בין הודו לציון — המפגש הפוליטי | 291 כחלוץ . מעבר לכך, גנדהי כבר לא דחה על הסף את האידאל הציוני של שיבה לארץ האבות והבין טוב יותר מבעבר את הטענה של הזיקה ההיסטורית . אולם הוא המשיך להתנגד להסתמכות היישוב היהודי על "הכידונים הבריטים" . כתוצאה מביקורו של קלנבאך, גנדהי החליט לגלות מעורבות רבה יותר וכתב הצהרה מיוחדת בנושא, הצהרה שקלנבאך העביר לשרת בדרכו חזרה לדרום אפריקה . מעבר לכך גנדהי אף הציע את עצמו כמתווך בין הצדדים, כפי שנראה להלן . ביקורו של קלנבאך נערך בתזמון מוצלח, כאשר הוועד המנהל של מפלגת הקונגרס התאסף בוורדה לפגישה מיוחדת עם גנדהי . קלנבאך שוחח על הציונות גם עם נהרו ועם עבדול קלאם אזאד, מבכירי מפלגת הקונגרס ולימים שר החינוך הראשון של הודו . קלנבאך כתב למשפחתו על פגישותיו, אך סיפר גם על הספק שגנדהי הצליח לעורר אצלו בנוגע לצדקת דרכה של הציונות : בוורדה פגשתי את כל המנהיגים מקרב חברי הקונגרס . כולם אנשים משכמם ומעלה . היו לי דיונים על פלשתינה עם הנשיא ג' . נהרו והמנהיג המוחמדני עבדול קלאם עזאד . גם עם מ . ג . היו לי דיונים רבים על פלשתינה . הוא הבהיר לי דברים רבים, כך ...
אל הספר