חלק שלישי : בין הודו לציון — המפגש הפוליטי | 265 אגרון בא לבומבי ב - 17 באפריל ונשאר עד תחילת מאי 1930 . היה זה בתזמון מוצלח, יומיים לפני פתיחת הוועידה הכל הודית המוסלמית בענייני פלשתינה שנפתחה ב - 19 באפריל . אגרון שם לב שלמרות הכותרת הפוליטית הצעקנית, רובו של הכנס הוקדש לדיון פנימי ביחסי המוסלמים וההינדואים בהודו ולתנועת המרי האזרחי בהנהגתו של גנדהי ולא למצב בפלשתינה . עם זאת הבין שאי אפשר עוד להתעלם מהשימוש הפומבי שנעשה במתרחש בפלשתינה לצורך עניינים פוליטיים פנימיים בהודו . כך לדוגמה, במהלך הכנס התקיימה הפגנה המונית ברחובות העיר שבמהלכה צעדו 10,000 איש וצעקו "בוז להצהרת בלפור" . כמו כן, הוחלט בוועידה לקיים את "יום פלשתינה" ב - 16 במאי כיום הזדהות . ימי פלשתינה כאלו חזרו על עצמם בהצלחה חלקית גם בשנים הבאות בערים שונות ברחבי הודו . לאחר סיום הכנס ובעזרתו של ראש עיריית בומבי עד לא מכבר היהודי מאייר ניסים, הצליח אגרון להיפגש עם כמה מנהיגים מקומיים . כדי לשמור על פרופיל נמוך, התייחס אגרון לעצמו "כאחד שיש לו אוזניים ועיניים אך אין לו פה" . בעקבות מאמרי מערכת שהופיעו בעיתונים מובילים וסקרו...
אל הספר