244 | נהירין לנו שבילין דהודו / שמעון לב במרכז הוויכוחים הסוערים בערבים עמדו שני מגודלי זקן, האחד שזקנו סביב כרעמת אריה, השני זקנו כצמר רך [ . . . ] מיכאל האלפרין היה כעמוד - אש . תמיד צעיר, תמיד לוהט . תמצית תורתו היתה : בדם ואש ניקח את הארץ . לעומתו רצה א . ד . גורדון להיות מעין טולסטוי יהודי . המלה "דם" בלבד היתה מטילה עליו פחד [ . . . ] "בדם אי אפשר לעשות שום דבר" היה חוזר וטוען, כמעט 578 בתחנונים . אהרון דויד גורדון נולד ב - 1865 בכפר טרויאנוב בתחום המושב של רוסיה למשפחה דתית מסורתית של מתנגדים . גורדון, הצעיר בחמשת אחיו, גדל כבן יחיד לאחר שכל אחיו נפטרו בצעירותם . הוא התחתן עם בת דודתו ולזוג נולדו חמישה ילדים, אך רק שניים מהם נותרו בחיים . גורדון למד בבית ורכש השכלה רחבה בעצמו, ברוסית, גרמנית וצרפתית . שנים ארוכות עבד כפקיד ואיש מִנהלה באחוזה החקלאית של הברון גינזבורג בכפר מוהלינה . בן 48 הוא עלה לארץ, אך סירב לקבל משרה פקידותית והחל לנדוד בחיפושיו אחר עבודה כפועל יומי בין המושבות . אחר כך התיישב בקיבוץ דגניה . למרות גילו וההערכה שרחשו כלפיו חברי הקבוצה, הקפיד לצאת לעבודה בשדה מד...
אל הספר