3. טולסטואיזם, פציפיזם ופרישות מינית

232 | נהירין לנו שבילין דהודו / שמעון לב התנועות הלאומיות היתה בעלת תוצאות מרחיקות לכת הן בפלשתינה והן בבניית הודו כיישות מדינית ותרבותית אחת . מרק תומסון עמד גם הוא על הדמיון בין הקיבוץ ובין חוות טולסטוי בספרו גנדהי . והאשרמים . שלו , אך תהה אם גנדהי בכלל שמע על הקיבוצים ( יש לציין שתומסון לא נחשף לארכיון קלנבאך ) . לטענתו, ההבדל המהותי בין הקיבוץ לאשרמים של גנדהי התבטא ביחס לשוויון המיני והוא הצביע על היחס הליברלי למין שהיה נהוג ( לדעתו ) בקיבוצים, בשונה מהפרישות המינית המחמירה 554 שנתפסה כאידאל בחוות טולסטוי . בחוות טולסטוי הונהגה הפרדה מוחלטת בסידורי הלינה בין נשים לגברים ואפילו זוגות נשואים לנו בנפרד . אולם שני ההבדלים הבולטים שאפשר להצביע עליהם בבירור בין החיים בחוות טולסטוי ובין החיים בקיבוץ, הוא היחס לאי - אלימות והיחס לדת . האידאל המרכזי, העוגן, באורח החיים בחוות טולסטוי ובאשרמים בהודו, היה אי - האלימות ( אהימסה ) . אידאל זה נמצא בלב לבה של תורת הסאטיגרהה וכלל רכיבים אתיים נוספים, כמו פרישות מינית והתנגדות לטכנולוגיה המודרנית . לעומת זאת, אי - אלימות ופציפיזם לא היו אידאלים נש...  אל הספר
הוצאת גמא