חלק שני : המפגש האישי בין יהודים להודים בדרום אפריקה | 169 יירשמו מרצון אך לא במסגרת החוק וכך לא ייפגע כבודם . היו הודים שראו בכך כניעה מחפירה ומעשה בגידה מצדו של גנדהי . בעת שגנדהי פסע ברגל בהפגנתיות על מנת להיות הראשון להירשם מרצון הוא הותקף על ידי הודי ממוצא פתני בשם מיר אלם ח'אן שמאוחר יותר הפך לתומכו הנאמן . את תקופת ההחלמה הראשונה בת עשרת הימים עשה גנדהי בביתו של הכומר דוק ולאחר מכן המשיך 392 לאחר החלמתו, נסע גנדהי לדרבן ולחוות את ההתאוששות בביתו של קלנבאך . פיניקס . לאחר חזרתו, השניים החלו להתגורר יחדיו ב"אשראם" הביתי והמבודד . עקרונות אורח החיים שהשניים פעלו על פיהם היו : חיי פשטות, עבודה עצמית ואי - אלימות . החיים יחד חייבו התבוננות פנימית ורפלקסיה מתמדת, שדרכה עברו השניים תהליכים נפשיים ורוחניים בעלי משמעות, זאת תוך התנסות באורח חיים סגפני וקשה המלווה במשמעת פנימית, דרישות עצמיות גבוהות וצמצום הוצאות למינימום ההכרחי . שנים אחר כך בספרון שגנדהי כתב על התנסויותיו בחיי אשראם בדרום אפריקה ובהודו הוא תיאר את אורח החיים הפשוט שניהלו . גנדהי החשיב פרק מגורים זה כחלק מניסיונותיו האשר...
אל הספר