2. הודים ויהודים בארץ רחוקה וזרה

124 | נהירין לנו שבילין דהודו / שמעון לב אפריקה הוא מאבק בין האפריקנרים לשלטון הבריטי, כיוון שבתגובה לשינוי מאזן הכוחות על ידי האימפריה הבריטית, התפתחה באוכלוסייה האפריקנרית 273 תודעה לאומית לוחמת הייחודית לדרום אפריקה . האוכלוסיה בדרום אפריקה מנתה מספר קבוצות : א . האפריקנרים ( הבורים ) — צאצאי מתיישבים הולנדיים שבאו לאפריקה במאה השבע עשרה, שאליהם נוספו ההוגנוטים שברחו מצרפת וכן כמה מאות מתיישבים גרמניים . עם השנים נותק הקשר עם ארצות המוצא והדבר התבטא בשינויים בולטים בשפה שיצרו לשון חדשה : אפריקנס . האפריקנרים התאפיינו באינדיבידואליזם, חשדנות כלפי גורמים ממשלתיים, דתיות קלוויניסטית והנאה מפירות עמלם של העבדים . ב . הלבנים — אירופאים ואנגלים . ההגירה של אוכלוסייה דוברת אנגלית הגיעה בתחילה בעקבות הכיבוש הבריטי בשנות העשרים של המאה השמונה עשרה, אך ההגירה הלבנה התגברה בעקבות גילוי מכרות הזהב והיהלומים בשליש האחרון של המאה התשע עשרה ובעקבות כך המשק הפך מחקלאי לתעשייתי . מתקופה זו עמד הגורם האנגלי - האירופי בראש הפיתוח הפוליטי הכלכלי והתרבותי של דרום אפריקה . בניגוד לאפריקנרים, הקהילה דוברת...  אל הספר
הוצאת גמא