חלק ראשון : המפגש הטקסטואלי - הרעיוני | 111 של "המנודים" . הנושא הרלבנטי לעניינו הוא ששניהם התייחסו להשוואה בין היהודים ל"מנודים" ההודים בהקשר עיסוקם הרחב בנושא . גנדהי נהנה עד היום מתהילה לא מוצדקת כלוחם הגדול למען "המנודים" בהודו, שאותם כינה האריג'אן — "בני האלוהים" ( harijan ) . אולם, בפועל הוא 251 יתרה מכך, במסגרת מאבקו לתיקוןלא קרא לביטולה של מערכת הקסטות . חברתי בהודו, הוא שאף שבעתיד "המנודים" יאומצו אל חיק ההינדואיזם כחלק ממערכת הקסטות ובתוך קבוצת ה"שודראס" . גנדהי, כמו ויווקננדה, ראה במערכת הקסטות של הודו ערך נעלה וחיובי משום שלשיטתו היא זו שמנעה מהודו להפוך לחברה אינדיבידואליסטית, תחרותית וחומרנית כדוגמת המערב . היתה זו לדעתו תגלית רוחנית גדולה של הודו הקדומה שיש לשמרה . גנדהי אף טען, שאין זה תוצר מעשה האדם, אלא נובע מחוק טבע אלוהי ולכן קיבל את השיוך הקסטי על פי הלידה . אנשים שמעמדם ומקצועם נקבע עוד מלידתם יכולים להתפנות ולהתמקד בצמיחתם הרוחנית, כיוון שהם משוחררים מהמרדף הכלכלי . כך למשל, הברהמינים המקדישים את עצמם דור אחר דור לידע ולרוחניות, מכילים את תכונותיהם מלידה ועליהם ל...
אל הספר