חלק ראשון : המפגש הטקסטואלי - הרעיוני | 97 209 בספרו, שתורגם ליידיש סביבתם אך לא כבעל השלכות חוקיות ומשפטיות . כבר ב - 1900 ולעברית ב - 1909 בשם האנטישמיות, . סיבותיה . והשתלשלות . התפתחותה , משתמש לזאר במינוח זה בפרק העוסק בניתוחו את האנטישמיות 210 המודרנית של תקופתו הנובעת מהשיח הגזעי במתכונתם של רנאן ואחרים . תחילה הבחין לזאר בין היהודים המזרח - אירופאים ובין היהודים - הצרפתים ( Israelites of France ) , שאימצו את התרבות הצרפתית והתערו בחברה, תוך שימוש לעתים בשיח אוטו - אנטישמי . לזאר הגדיר סוגים שונים של יהודים כאחראים לתדמיתה השלילית של היהדות, כמו : "ההמון", "היהודי המתבדל", ה"נוכלים", האורתודוקסים, בעלי ההון והבנקאים — כל אלו הוגדרו על ידי לזאר כמתבדלים מרצונם — כ"פאריה מרצון" . את היהודים המשולבים בחברה בצרפת, כפי שראה את עצמו, הגדיר כ"ישראלים" ( Israelites ) . לזאר אף פנה לאנטישמי הצרפתי הידוע, אדוארד דרומונט, וביקש ממנו לעשות צדק ולהבחין בהתקפותיו האנטי - יהודיות בין קבוצות היהודים השונות . פרשת דרייפוס ב - 1895 היתה נקודת מפנה בתפיסתו של לזאר ועוררה את מודעותו לגבי מצבו כפארי...
אל הספר