390 שבא סלהוב לקול שלה, אבל מיד, במלוא חריפותו, מתיקותו, כאבו, הוא היה בתוך קונכיית השמע, מחלחל כמו שיר אהבה מטריף . קבענו להיפגש ביום שישי, בעוד יומיים, לא יכולתי להיענות לפגישה המידית שביקשה, לא רציתי, משהו בליטוף הפרוע הזה שבא עלי כמו נגיעה מוחשית לגמרי עורר בי צורך ברור מאליו להשהות את הפגישה . אני מכירה את שירי האהבה המשוגעים האלה . רק אמנים יודעים להעניק את הסרנדה הנואשת של התקווה להבנה בכזה קסם . אבל מעולם לא שמעתי את עצמי צוחקת ככה כשאישה אמרה לי, כבר חמש שנים אני מחכה לרגע הזה, לפגוש אותך . מה את אומרת, צחקתי, ואיכשהו זה לא היה ברור ולא שינה כלל אם היא התכוונה לזה, ושנדמה היה לי שכך, שחמש שנים היא מחכה לי . כן . הייתי רוצה לחשוב שזאת העבודה שלי . אני מאמינה שזאת העבודה שלי . לכתוב . זה הדבר שהייתי, שעשיתי, נדמה לי שנבחרתי לעשות זאת על-ידי הלבלר הממונה על הפרוטוקול מטעם ארכיון צבאות . הופקדתי על הפרוטוקולים שיבחנו אחר כך על ידי יצחק, נציבו של אריאל, מלאך הגנזך ; רשומות שנמצאו ראויות לכך ישמרו, אלה שלא יתאיינו, יתכלו כלא היו . הרוח הריקה תחזור לכאן לפירפור חיים נוסף, אולי משהו י...
אל הספר