400 מאיר בוזגלו קהילות מרכזיות בחקר לשון וחקר החברה האנושית מפשיטות מן הקשר בין שאלות פוליטיות ושפה . חיבור זה הוא בכלל המגמה הכללית הקושרת בין הלשון לפוליטיקה, וההנחה ביסודו שלשם הבנה של החברה האנושית אין די בלמידה של האוניברסלים הללו בנפרד : למידה שיטתית ככל האפשר של הזיקה בין האוניברסלים של החברה האנושית נדרשת לשם הבנה שלימה של טבע האדם . מטרתי כאן כפולה : מבחינה תיאורטית יש כאן ביקורת עצמית על קהילת המחקר ממנה אני מגיע, הפילוסופיה האנליטית . למרות המקום המרכזי של הלשון במסורת האנליטית, איננו מוצאים כל זיקה למימד הפוליטי בלשון . התעלמות שניה המאפיינת את העיסוק הפילוסופי בלשון, והעיסוק מבית היוצר של הפילוסופיה האנליטית בפרט היא ההדחקה אל מחוץ לתחומה של כל עניין הקשור בפונולוגיה ובקול האנושי . מטרה שניה אקטואלית-פוליטית ונוגעת לתחיית השפה העברית בישראל תוך למידה של הריבוד שנוצר סביב החלטות ביחס למבטא הראוי . בצורך לדון בשאלה זו נדרשתי לפתוח לדיון את שאלת הזיקה בין לשון ופוליטיקה, ולעסוק במה שניתן לכנות "פילוסופית לשון מעשית" . תרומתי כאן צנועה ביותר : ניסוח התיזה המפרידה בין אלו, העלא...
אל הספר