322 מרים פרנקל אולם, אותם שנהרגו "על ייחוד השם", כיפרו על חטאיהם ועליהם אומר הכותב פסוקים של צידוק הדין : "הצור תמים פעלו וגו', ברוך דיין אמת השופט בצדק ואמת וגו', באשר דבר מלך שלטון . . . " . הסיפור עד כאן נורא ומזעזע, אך נושא עמו מסר של השלמה וקבלת הדין . אסון נורא ניחת על קהילות המגרב כתוצאה מחטאי העם . לאחר התלבטות של שבעה חודשים, התגברו האנשים על פיתויי ההתאסלמות שהוצעו בפניהם ונהרגו כולם על ייחוד השם והפסוקים המקראיים של צידוק הדין סוגרים את המעגל . המספרים, לכאורה אלמנט נייטרלי ואובייקטיבי, הם המערערים את ההרמוניה . מאה וחמישים איש, כך מדווח הכותב, נהרגו על קידוש השם . ואין הקורא יודע מה המשמעות הכמותית של המספר . האם הם מיעוט בטל בשישים או רוב מכריע . אך המשמעות הסמלית נהירה לו לחלוטין . הפעם האחת והיחידה שבה מוזכר מספר זה במקרא כולו היא בסיפור המבול : "וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל הָאָרֶץ חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם : וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה [ . . . ] וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ הָלוֹךְ וָשׁוֹב וַיַּחְסְר...
אל הספר