אחרית דבר

302 | הבית שבבית / מיכל חכם מאחרים — התחקות זו היא "חקירה תולדותית", גם כאשר היא בוחנת טקסטים שהקשר בינם לבין המציאות כלל אינו ודאי . האם שפע הייצוגים הספרותיים, החזותיים, ההדרכתיים והעיתונאיים של הדומסטה הציונית ושל הדיירים וחפציהם שהובאו בספר הם מהימנים מבחינה היסטורית ? התשובה לשאלה זו היא : באופן חלקי בלבד . הייצוגים המילוליים והחזותיים של הבתים האידיאליים, של הנשים המנקות את בֵּיתן בקפידה, של הילדים המנומסים והנקיים, של השולחנות הערוכים למופת ושל המאכלים המותקנים על-פי עקרונות התזונה המודרניים שמופיעים בספרות ההדרכה למשקי בית, בספרות הילדים ובקולנוע — ייצוגים אלה ככל הנראה אינם משקפים נאמנה את המציאות . הרטוריקה של השיח הדומסטי ביקשה מנמעניו ציות, והנחיותיו נרשמו כצווים . עם זאת, סביר להניח כי תיאור מהימן של מציאות נמצא במקום כלשהו באמצע, בין התיאורים של לאה גולדברג את בית דודתה בליטא, על ריחות הדגים הגוססים, הרקב, האבק והסמרטוטים שלא אווררו, ובין התיאורים של המרחבים הנענים לעקרונות ההיגייניזם הדומסטי ומוצגים כמהות טלאולוגית . בחיי היומיום הממשיים נותרו בוודאי עקבות 'גסים' של מה ש...  אל הספר