ב. 'חוזה הקריאה' האידיאולוגי של הייצוג השוללני

פרק 4 : "ריח של פרוזדורים יהודיים" | 189 האומנותית שהתגבשה בארץ ( שם : 13 ) , נעשו ציוריו של שאגאל משרתי המבט האוריינטליסטי הציוני על היהודי הנודד חסר השורשים ועל העיירה היהודית . ייתכן שהיוקרה לה זכה בעולם תרמה אף היא להצלחתו בישראל . שרה חינסקי טוענת כי שדה האומנות הישראלי לקח לעצמו את הזכות הבלעדית לנסח ולייצג את הזהות היהודית המודרנית תוך הדרה והכחשה של ביטויי תרבות חזותית החורגים מהזמן הציוני . על בסיס דבריה, אפשר להבין כי מתן תנאֵי נראות ליצירותיו של שאגאל משמעותם, במילותיה, גיוסו לנרטיב המנכס את ההיסטוריה היהודית "לתוך מסגרת הומוגנית בעלת טֶלוס אבולוציוני ברור שאמור להסתיים בשלב ההתגשמות המלאה : הציונות" ( חינסקי 2015 : 207 ) . יש להניח כי קריאה ציונית של הטקסט החזותי ה'שאגאלי' תכפה עליו נרטיב דומסטי טריטוריאלי לאומי, חרף העובדה שהצייר מעולם לא ויתר על דימויו העצמי כיהודי הנודד ( כמי שניהל את חייו בין צרפת לארצות הברית ) ומעולם לא ויתר על הגולה כמצב קיומי . שאגאל התמודד עם הפער בין תפיסת המרחב הציונית הגשמית הטריטוריאלית של מקום ובית לאומי ובין התפיסה 6 לפיכך כאשרהמרחבית היהודית...  אל הספר