פ ר ק ש ל י ש י : א י מ נ י ו ת י ש ר א ל י ות ע כש ו ו י ו ת 1 20 אינן ריקות לחלוטין מכיוון שעל דופנותיהן נראים עקבותיו העמומים של עש ( הנקרא עש דונג ) , אשר בתהליך ממושך אוכל את הדפנות ופוגם בשלמות הכוורת . כל כוורת הוארה באור פנימי אדום שהבליט ביתר שאת את סימניו של העש . היחס התרבותי אל גוף האם כמיכל לא נעלם מעיניה של ליטמן, אך היא הוסיפה באוזניי כי בכל היריון שלה התווספה לתחושת היותה מעין מיכל תחושה נוספת שמתרחשים דברים סמויים מן העין אך מורגשים היטב בגוף . כשראתה את סימני העש על דופנות המיכל הדהדו בה עקבותיה של תחושה זו שנטבעה בגוף . נראה כי האמנית מצאה מסמן לתחושותיה הגופניות והצליחה ליצור ייצוג של חוויה אימהית המשלבת את המודע עם הטראומטי הנוכח בגוף האם . כיהודיה אשר גדלה בנעוריה בתרבות הנוצרית מחברת ליטמן בין התפיסה 50 המושג מתואר הנוצרית של האם כבתולה לבין המושג המקראי 'בתולת ישראל' . למשל בספר עמוס פרק ה' פסוק ב', ומתייחס לכנסת או לעם ישראל . ביומנה כותבת ליטמן כי אחת הסיבות לכך שהכוורות משכו אותה הייתה העובדה שמדובר בממלכה מטריארכאלית שבה הדבורים הזכרים מוקרבים לאחר הפריית הד...
אל הספר