א. השיבה ליצירה: דרישה חדשה לחלוקת זמן ומרחב

מ בט ה י ס ט ורי ב תו ל דו ת ה א מ נו ת ה מ ע ר ב י ת 3 17 של ג'סיקה בנג'מין ( 1988 ) מציעה כי תפיסות אלה קשורות ביכולת האם לשרוד כסובייקט נפרד גם כאשר היא פועלת במרחב האימהי כאובייקט לסיפוק צרכיו של הילד . טענתה כי רק הישרדות האם כסובייקט תאשר גם את הסובייקטיביות של הילד, מאפשרת לראות ביצירה האמנותית מרחב "הישרדות" המקל על האם לקבל את הפיכתה לאובייקט של ילדהּובד בבד מאפשר לה לבטא את תשוקתה כסובייקט . מרחב התענגות כזה איננו בא להחליף את יחסי אם-ילד ואף לא לשמש כתוספת לו . שני המרחבים שזורים זה בזה ומעוצבים בתוך מערכת הדדית חדשה . אחת הדוגמאות הראשונות לאפשרות ליצור מרחב התענגות כזה היא עבודתה של האמנית האימפרסיוניסטית הצרפתייה ברת מוריזו . אפשר לראות במוריזו חלוצה מודרנית של ביטוי סובייקט אימהי בזכות יכולתה להתמקם בתוך עמדה המסרבת לאידיאליזציה של האם ובאותה מידה איננה מתכחשת לאימהותה, אלא מנכיחה אותה בתמונות רבות . אחת האפשרויות להתייחס ליצירה של מוריזו קשורה בעיצוב המרחב החדש שיצרה, שבו הסובייקטיביות שלה מורכבת, בין השאר, מאימהות ומיצירה אמנותית המופרות זו מזו . במרחב זה אנו פוגשים את...  אל הספר
הוצאת גמא