4 13 פרק שנ י 1976 , the Center ) בהיעדר ההיריון והלידה כדימויים מרכזיים בעבודתן של אמניות אשר עיקר עיסוקן האמנותי היה כרוך בגופן ובביוגרפיה שלהן . היא מונה כמה סיבות, ובהן : גילן הצעיר של אמניות שעדיין לא ילדו ילדים ; רצון שיתייחסו אליהן ברצינות בעולם שבו אימהות נתפסות כאמניות במשרה חלקית ; נרקיסיזם ; ועוד . סיבות מגוונות אלה מדגישות את הפער שנוצר בין העיסוק המוגבר של האמניות הפמיניסטיות של שנות ה- 70 בגופן הנשי ואף במחזור החודשי של האישה לבין הגוף האימהי בפועל ( 138 : 1976 Lippard, ) . אחת האמניות פורצות הדרך בנושא הגוף האימהי היא ג'ודי שיקגו , ילידת 1939 . פרויקט הלידה שלה היה אחד הפרויקטים החלוציים בנושא הלידה, והוא נוצר במהלך חמש שנים ( 1980 – 1985 ) . שיקגו, אמנית אמריקאית פמיניסטית אשר ייסדה שתי תוכניות פמיניסטיות ללימודי נשים במחלקות לאמנות בקליפורניה, הייתה בתחילת דרכה אחת האמניות השותפות לרעיון האלה הגדולה . העיסוק שלה ברעיון זה היה קצר והיה מעין פרוזדור לעיסוק גדול ונרחב יותר בדימוי הנשי של הוואגינה שזכה לכינוי " Cunt Art " או " Central - Core Imagery ", 38 . הדימוי הוואגינל...
אל הספר