62 פרק שנ י האנושית . הוא ראה חשיבות בהשבת המודעות לכוחה של האם ולא רק במשפחה, אלא גם לכוחה הארכיטיפי כאלת אדמה קדומה ששלטה בשחר האנושות וממשיכה לשלוט, לטענתו, בנפש האדם מתוך מעמקי הלא-מודע הקולקטיבי . בספרו הוא סוקר את היבטיה השונים של האם המיתולוגית הגדולה, ובודק את ארכיטיפ "האם הגדולה" על סמך ייצוגים מהתקופה הפרה-היסטורית, כדי להראות כיצד ארכיטיפ זה קיבל ביטוי רחב בתרבויות שונות באמצעות פולחן, מיתולוגיות ואמנות . כך למשל, הוא מונה חמישים וחמש צלמיות מתקופת האבן המייצגות דמויות של נשים ורק חמש צלמיות המייצגות דמויות של גברים . דמויות הגברים הצעירים אינן מעוצבות באמצעות אפיונים מיוחדים ומבוצעות באופן מרושל, ולכן נוימן סובר כי לגברים הייתה משמעות נמוכה בפולחן . לעומת דמויותיהם, דמויות הנשים מבוצעות בהקפדה יתרה . הוא מחלק אותן לכמה טיפוסים, למשל, יושבות ושמנות או עומדות ודקיקות . הוא מוצא בהן אפיונים בסיסיים משותפים : ראש חסר פרטים אינדיבידואליים והגדלה של איברים נשיים – בעיקר השדיים, ולעיתים הבטן, האגן, הירכיים והעכוז . נוימן מנסה להוכיח כי הגדלת איבר מסוים, כמו העכוז, איננה נובעת מסיב...
אל הספר