על תפיסת הגזע של ארתור רופין

5 1 1 ע ל ת פ י ס ת ה ג ז ע ש ל א ר ת ו ר ר ו פ י ן בשנת 1919 כבר לא החזיק רופין בעמדת המפתח שהייתה לו ביישוב לפני 1914 . דרוש מחקר נפרד לשם בירור המדיניות שננקטה בפועל, כלומר האם חדרו ההנחות הגזעיות אל הפרקטיקה של קליטת עולים ביישוב ועידודם לעלות ארצה, ואם כן, באיזה אופנים ובאמצעות אילו גורמים מתווכים, אך אין ספק כי גזע נדון על ידי רופין במאמר זה כשיקול . דווקא משום כך מעניין לציין כי הוא אינו שוקל את הגזע כמרכיב חד-משמעי, מכריע, או ככזה המשעבד שיקולים אחרים, אלא להפך, במובן מסוים הוא מנגיד בין 'התיאוריה' הגזעית של הרצון ב"יהודים טהורי גזע" לבין השיקולים 'הפרקטיים' שאינם מאפשרים יישום של התיאוריה ( דוגמת הפער בין "מצב גופו" של העולה לבין "יכולתו התורשתית" - הבחנה שבה אפשר לשמוע הדים של עקרונות התורשה של גרגור מנדל ) . רק בחיבורים הסוציולוגיים המקיפים שלו מ- 1930 ומ- 1940 זוכה המושג גזע לדיון מפורש ולטיפול כמותי רחב יותר . הביטוי המפורש ביותר, המפותח ביותר כמותית ומושגית, נמצא בספר הסוציאולוגיה של היהודים מ- 1930 . 35 בהקדמה לספר כותב רופין כי החליט לכלול דיון קצר בשאלת "הגזע והתכונות ...  אל הספר