ר' יעקב עמדן ויסודותיה של היהדות החרדית 285 הביקורתית כלפי גישתו של שוחט שנזכרה לעיל, הצביע כ"ץ על מקומו האפשרי של עמדן ברצף של מגמות אורתודוקסיות מוקדמות . במאמר ביקורת על מאמרו של גרשם שלום 'מצוה הבאה בעברה', שבו הוא דוחה את ניסיונו של שלום להצביע על ממד של המשכיות בין השבתאות ולרפורמה, הראה כ"ץ על התאמה אפשרית אחרת - זו הקיימת בין ההתנגדות לשבתאות וההתנגדות לרפורמה, לבין החברה המסורתית והיהדות האורתודוקסית . כ"ץ קבע כי : השבתאות וההשכלה שרויות היו בחברה היהודית זו בצד זו כימי שני דורות . . . קיימת הייתה זהות אישית בין מתנגדיהן, שומרי החומות של היהדות המסורתית . דבר זה נפתח בר' יעקב עמדן שעיקר מלחמתו הייתה בשבתאות, אך כידוע נקט עמדת דחייה גם כלפי ההשכלה כשנראית הייתה לו כפוגמת במסור ובמקובל . . . שני לו למלחמה בשתי התנועות הוא ר' יחזקאל לנדא . . . ובשיטת הרב הלך גם תלמידו המובהק ר' אלעזר פלקלש . . . את האמור למעלה ניתן להחיל גם על אחרון המסתייגים מן השבתאות בפועל, הלא הוא ר' משה 470 סופר, החתם סופר . כ"ץ ראה אפוא את עמדן כ'שומר החומות' של היהדות המסורתית ; דמות מסורתית הנלחמת בשבתאות...
אל הספר